Card No. 28Three boutsTwelve days
עדיין יש ליאת זה?
אחרי שנים של יזמות בלי לוח תוצאות, השתתפתי בשלושת ההאקתונים הראשונים בחיי כדי לגלות אם אני עדיין יודע למצוא פתרונות.
20 ביולי 20262 min read
עדיין יש לי את זה?
לפני כמה שבועות רציתי לענות על שאלה פשוטה.
עדיין יש לי את זה כמו פעם?
במשך שנים־עשר ימים השתתפתי בשלושת ההאקתונים הראשונים בחיי.
אחד שארגנה Y Combinator.
אחד ב-Google.
אחד עם Anthropic.
שלוש משלוש.
Official fight card
Twelve days · Three bouts
The first three hackathons of my life
- Bout Iorganized byY CombinatorW
- Bout IIatGoogleW
- Bout IIIwithAnthropicW
הגביעים היו מספקים, אבל הם מעולם לא היו המטרה.
המטרה הייתה המבחן.
יזמות היא מקצוע יוצא דופן, כי כמעט אין בו משוב אובייקטיבי.
אין הערכות שנתיות.
אין מחזורי קידום.
אין דירוגים.
אף אחד לא אומר לכם אם אתם משתפרים או נעשים לאט לאט פחות רלוונטיים.
אתם מבלים חודשים, ולפעמים שנים, בעבודה על חברה אחת, בפתרון אותן בעיות, בשיחות עם אותם אנשים ובחיים בתוך אותו עולם.
בסופו של דבר קשה למדוד את עצמכם בכנות.
החברים שלכם מעודדים אתכם.
הצוות שלכם מאמין בכם.
הלקוחות שולחים מסרים מעורבים.
למשקיעים יש תמריצים משלהם.
לכולם יש דעה.
מעט מאוד ממנה אובייקטיבי.
Ringside · who keeps score?
- No annual reviews
- No promotion cycles
- No rankings
- Your friends encourage you
- Your team believes in you
- Customers give you mixed signals
- Investors have their own incentives
רציתי משהו אחר.
רציתי להיכנס לחדר שבו אף אחד לא מכיר אותי.
לאף אחד לא אכפת מה בניתי בעבר.
אף אחד לא חייב לי כלום.
רק שעון.
בעיה.
צוות.
ושופטים מוסמכים שיעריכו רק את מה שיקרה במשך עשרים וארבע או ארבעים ושמונה השעות הבאות.
יש משהו מרענן ברמה כזו של כנות.
האקתון מסיר כמעט כל תירוץ.
אין זמן לתכנון אינסופי.
אין הזדמנות ללטש מצגת במשך חודשים.
אין סיפור שנבנה בקפידה כדי להסביר למה ההצלחה נמצאת ממש מעבר לפינה.
או שאתם מזהים את הבעיה הנכונה, או שלא.
או שאתם בונים משהו בעל משמעות, או שלא.
או שאתם מעבירים את החזון שלכם ביעילות, או שלא.
Round IV · the excuses
Three excuses enter the ring.
הכול קורה תחת לחץ.
הלחץ הזה חושף דברים מעניינים.
האם אתם יכולים לקבל החלטות על סמך מידע חלקי?
האם אתם יכולים לחבר זרים לצוות יעיל?
האם אתם יכולים לזהות אילו רעיונות ראויים לתשומת לב ועל אילו צריך לוותר?
האם אתם יכולים להישאר רגועים כשהמועד האחרון מתקרב? (חבורת הקורטיזול הנמוך)
השאלות האלה חשובות הרבה יותר מהשאלה אם אתם זוכרים את התחביר של שפת תכנות מסוימת.
הניצחון בשלוש התחרויות האלה לא שכנע אותי שאני יוצא דופן באיזושהי דרך.
שלושה האקתונים מוכיחים מעט מאוד בקנה המידה הרחב של קריירה.
הם נתנו לי משהו קטן בהרבה, ובעל ערך רב בהרבה.
ביטחון.
לא ביטחון שתמיד אצליח.
ביטחון שאני עדיין יכול להיכנס אל תוך חוסר הוודאות וליצור משהו בעל משמעות.
היזמות שוחקת לאט את הוודאות הזאת.
כשפרויקטים נמשכים שנים, קל לבלבל בין התקדמות איטית לבין דעיכה אישית.
מתחילים לשאול שאלות לא נוחות.
האם איבדתי את האינסטינקטים שלי?
האם אני נעשה איטי יותר?
האם ההצלחה הקודמת הייתה פשוט תזמון מוצלח?
האם אני עדיין מסוגל לבנות משהו שאנשים באמת מעריכים?
השאלות האלה כנראה לעולם לא נעלמות.
וגם לא ראוי שייעלמו.
אבל מדי פעם בריא לחשוף את עצמכם לסביבה שמספקת משוב מיידי.
האקתונים עושים בדיוק את זה.
הם מאלצים אתכם לחשוב בבהירות.
לתעדף.
לבצע.
לתקשר.
הם מזכירים לכם שיזמות אינה ידיעת כל התשובות לפני שמתחילים.
היא היכולת להרגיש בנוח בפתרון בעיות שלא ציפיתם לפגוש.
במבט לאחור הבנתי שזה לא באמת מה שבדקתי.
לא בדקתי אם אני עדיין יכול לבנות תוכנה.
לא בדקתי אם אני עדיין יכול להציג פיץ'.
אפילו לא בדקתי אם אני עדיין יכול לנצח.
בדקתי אם אני עדיין יכול למצוא פתרונות.
כי זו העבודה האמיתית של יזם.
לא לחזות את העתיד.
לא להחזיק בתוכניות מושלמות.
לא להיות תמיד האדם החכם ביותר בחדר.
העבודה האמיתית היא להיכנס למצבים מלאי חוסר ודאות, ובכל זאת למצוא דרך קדימה.
לפעמים זה לוקח שנים.
לפעמים זה לוקח ארבעים ושמונה שעות.
בכל מקרה, המיומנות זהה.
The last round · how long does it take?
זה מה ששלושת סופי השבוע האלה הזכירו לי.
לפעמים הדרך הטובה ביותר למדוד את עצמכם אינה להביט לאחור על מה שכבר בניתם.
אלא להציב את עצמכם במקום זר לחלוטין, לתת לעצמכם מועד אחרון בלתי אפשרי, ולראות מה קורה אחר כך.