---
title: "קרדיטים על נתונים > קרדיטי פחמן"
description: "קרדיטי פחמן נכשלו בדבר שקרדיטים על נתונים טובים בו באופן טבעי. לקובץ יש hash, הרצת אימון היא אירוע מתועד, ופנקס ציבורי הופך את \"אף אחד לא בודק\" לקבלה שכל אחד יכול לקרוא."
canonical: https://www.askgib.com/he/articles/data-credits
last-updated: 2026-09-07
lang: he
---
# קרדיטים על נתונים > קרדיטי פחמן
> קרדיטי פחמן נכשלו בדבר שקרדיטים על נתונים טובים בו באופן טבעי. לקובץ יש hash, הרצת אימון היא אירוע מתועד, ופנקס ציבורי הופך את "אף אחד לא בודק" לקבלה שכל אחד יכול לקרוא.
By Gibril Bachouchi. Filed 2026-09-07. 3 min read. Web page: https://www.askgib.com/he/articles/data-credits
Languages: [en](https://www.askgib.com/articles/data-credits.md) · [fr](https://www.askgib.com/fr/articles/data-credits.md) · [ar](https://www.askgib.com/ar/articles/data-credits.md) · [es](https://www.askgib.com/es/articles/data-credits.md) · [ru](https://www.askgib.com/ru/articles/data-credits.md) · [pt](https://www.askgib.com/pt/articles/data-credits.md) · [it](https://www.askgib.com/it/articles/data-credits.md) · [de](https://www.askgib.com/de/articles/data-credits.md) · [ja](https://www.askgib.com/ja/articles/data-credits.md) · [ko](https://www.askgib.com/ko/articles/data-credits.md) · [hi](https://www.askgib.com/hi/articles/data-credits.md) · [he](https://www.askgib.com/he/articles/data-credits.md) · [zh](https://www.askgib.com/zh/articles/data-credits.md) · [tr](https://www.askgib.com/tr/articles/data-credits.md) · [kab](https://www.askgib.com/kab/articles/data-credits.md)
אומרים לכם שהשירות חינם.
ב-2021 אפל הוסיפה מתג אחד, ששאל אנשים אם הם רוצים שיעקבו אחריהם. Meta אמרה למשקיעים שזה יעלה לה 10 מיליארד דולר בשנה שאחריה. מקור נתונים אחד, פלטפורמה אחת, חברה אחת, שנה אחת.
זה המחיר של הדבר שקיבלתם בחינם. זה גם המספר הכן היחיד שמישהו אי פעם פרסם על זה, והוא קיים רק כי מתחרה הכריח אותו לצאת.
Meta שילמה 5 מיליארד דולר ל-FTC בפרשת Cambridge Analytica, ו-1.2 מיליארד יורו בקנס ה-GDPR הגדול ביותר שאי פעם הוטל. העסק שלה גדול יותר עכשיו מלפני שניהם.
עונש שאפשר לתקצב אותו הוא לא עונש. הוא מחיר. עשרים שנות רגולציה הפיקו עלות של עשיית עסקים ובאנר הסכמה, והכסף עדיין זורם לכיוון אחד. האדם שיצר את הנתונים מקבל שירות חינם. החברה שאספה אותם מקבלת את מאות המיליארדים.
הבעיה היא לא שהחוקים חלשים מדי. הבעיה היא שאף אחד לא מוודא כלום.
פותחים חשבון. מסכימים למשהו. מה קורה למה שעושים אחר כך, למי זה נמכר, איזה מודל זה מאמן, אצל איזה מתווך זה מסתיים, לא מפורסם באף מקום שתסתכלו בו אי פעם, ואף אחד לא בודק אם המדיניות שהסכמתם לה תואמת את מה שהחברה באמת עשתה.
זה לא שהתשובה גרועה. אין תשובה, כי אף אחד לא שואל את השאלה.
עשרים שנה ממנו כבר נמצאות בתוך המודלים. אי אפשר להוציא את זה. "שכחה" (unlearning) לא עובדת, ואף בית משפט לא יורה למחוק מודל חזית, אז כל שנה שמבלים בתביעות לאחור היא עוד שנה שבה אותו חילוץ ממשיך קדימה, בלי תמחור.
תפסיקו לנסות להשיב את זה בכוח. תמחרו את זה קדימה. בשביל זה קיים קרדיט.
לפחמן היה הרעיון הנכון ובסיס לא נכון.
**הוא קלע ליחידה הנכונה.** טונה של שווה ערך CO2 היא מספר אחד, מדיד, זהה בלאגוס ובליון. אפשר לכתוב אותו בחוזה, בחוק מס, בביקורת ובכתב תביעה. היחידה הזו היא הסיבה היחידה לכך ששוק פחמן בכלל יכול היה להתקיים.
**הוא טעה בביקורת, והביקורת היא מה שהרג אותו.** יער נמצא במקום מסוים. כדי לבדוק אותו צריך לנסוע לשם. מה שנמדד הוא קונטרה-פקטואל, כלומר מה היה קורה אחרת, ואף אחד לא יכול היה להרשות לעצמו לברר את זה. קיזוזים גרועים הציפו את השוק, התעודה הפסיקה להגיד משהו, וסיגנל המחיר מת.
עכשיו הריצו את אותם שני מבחנים על נתונים.
**היחידה קלה יותר, לא קשה יותר.** ההתנגדות הרגילה היא שלנתונים אין יחידה, וזה הרעיון המסוכן ביותר בכל הדיון הזה. אין יחידה אומר אין כלל, אין כלל אומר אין מה לאכוף, והכול מת כמסמך עמדה. מורכבות היא לא ניטרליות. זו החלטה לא לעשות כלום, שמתקבלת לאט. אז בוחרים יחידה אחת ומפרסמים אותה: היצירה הרשומה, משוקללת לפי קטגוריה. רומן הוא לא ציוץ. גס וברור לביצוע מנצח אלגנטי ותיאורטי.
**הביקורת טריוויאלית, לא בלתי אפשרית.** יצירה רשומה היא קובץ עם hash. השימוש בה הוא אירוע במסד נתונים בתוך צינור אימון שכבר מתעד הכול בשביל המהנדסים שלו. אף אחד לא צריך לנסוע לשום מקום. אף אחד לא צריך להוכיח קונטרה-פקטואל.
אז שימו את הקרדיטים על פנקס ציבורי שרק מוסיף רשומות. רישום של יצירה טובע אחד. הרצת אימון מעל הסף שורפת אחד. הקבלה קבועה וניתנת לקריאה על ידי כל אחד, בלי לבקש רשות מהמעבדה או מהרגולטור. מי שמתאמן על נתונים לא רשומים, או קונה סט נתונים ממישהו שעשה זאת, חייב את מה שהתחמק ממנו כפול שלוש או חמש, כך שהדרך הישרה תהיה זולה יותר.
זו ההצעה. קרדיטי פחמן נכשלו בדיוק בדבר שקרדיטים על נתונים טובים בו באופן טבעי. ותיעוד שריפה ציבורי הוא התשובה ל"אף אחד לא בודק", כי זה גילוי שאין צורך לסמוך על מישהו כדי לבצע אותו.
קבעו את ההיטל בדיוק כמו שתחנת רדיו משלמת רישיון גורף כדי לשדר: אחוז, מעל סף חישוב, לתוך קרן.
| שיעור ההיטל | על הכנסות מודלים של $100B | על $200B | על $500B |
|---|---|---|---|
| 1% | $1.0B | $2.0B | $5.0B |
| 3% | $3.0B | $6.0B | $15.0B |
| 5% | $5.0B | $10.0B | $25.0B |
נקרא לזה **6 מיליארד דולר בשנה**, וזה גדל עם התעשייה אוטומטית. זו כל הנקודה באחוז.
זו המלכודת שכל הצעה של "לשלם ליוצרים" נופלת לתוכה.
משקללים את היצירות, רומן נספר כ-1,000 יחידות מול פוסט בפורום שנספר כ-1, ובריכה רשומה סבירה מגיעה לבערך 60 מיליארד יחידות. שישה מיליארד דולר על פני 60 מיליארד יחידות זה עשרה סנט ליחידה.
רומן מרוויח **100 דולר בשנה**. תצלום מרוויח **דולר אחד**. פוסט בפורום מרוויח **עשרה סנט**. זה נעשה גרוע יותר כל שנה, כי הרישום רק גדל. תוציאו יותר על ניהול תשלום של דולר אחד מאשר שווה התשלום עצמו, וזו הסיבה שסטרימינג הוא עלבון למוזיקאים עובדים.
אז לא משלמים לפי ראש. נותנים לייחוס להחליט לאן הכסף הולך, ואז מוציאים אותו כקרן. חצי למגזרים, לשפות ולמדינות שהאימון באמת שאב מהם. השאר משלם לאנשים לשחרר עבודה טובה תחת רישיון אימון, מזמין עבודה שהשוק מממן בחסר, ומכסה את הביקורות, כך שהאכיפה גדלה עם התעשייה, במקום לחכות שמשרד ממשלתי ימצא תקציב.
לצורך קנה מידה: 6 מיליארד דולר בשנה זה 60,000 מענקים של 100,000 דולר. כל המימון הציבורי לאמנויות של ארצות הברית, בריטניה וצרפת ביחד הוא שבר ממנו.
הייחוס גס. ההיטל של מדינה אחת הוא מס יצוא של מדינה אחרת. גוף גבייה הוא מונופול וצריך השגחה.
אף אחד מאלה לא הסיבה שזה לא קרה. זה לא קרה כי האנשים שמרוויחים מאות מיליארדים מעדיפים את הסידור הנוכחי, שבו השירות חינם, הקנס הוא שורה בתקציב, ואף אחד לא בודק.